fbpx

אבליה גדולת-פרחים
Abelia x grandiflora

משפחה: יערתיים Caprifoliacea | מוצא: סין

קורה לפעמים, שצמח הוא כל-כך ותיק ומוצלח, עד שאנחנו לוקחים אותו כמובן מאליו ושוכחים להזכיר אותו או לכתוב עליו; כזו היא אבליה גדולת-פרחים, הגדלה כשיח גדול, מצטיין וחסון.

זהו שיח גדול, רחב וצפוף בעל ענפים קשתיים, שיכול להגיע לגובה של 1.5-2 מ ולקוטר 2-3 מ.

העלים ביצניים וצבעם ירוק כהה מבריק והם הופכים ארגמניים-חומים בחורף. הפרחים הפעמוניים לבנים ומקובצים לאורך קצות הענפים בשפע רב מן האביב ועד לחורף, אך בולטים לא פחות הם עלי החפה הוורודים הנותרים זמן רב לאחר נשירת הפרחים.

כל אלה, יחד עם הגבעולים הצעירים אדמדמים, יוצרים מראה ירוק-ורוד-לבן ההופך ארגמני וכהה יותר ויותר עם בוא הסתיו והחורף. השיח גדל בקצב מהיר כמעט בכל קרקע משמש מלאה ועד לצל חלקי בהשקיה סדירה והוא מאריך חיים מאוד.

אבליה גדולת-פרחים מתאימה מאוד כשיח מוקד מרכזי, כגדר חיה מסיבית, פרועה או גזומה, בשילוב עם צבעי עלווה שונים, מאחורי בני שיח ולכיסוי שטחים גם בגינון ציבורי בתחזוקה נמוכה.

היא מתאימה גם במכל גדול ולמרות גודלה מסתדרת אפילו במכלים לא גדולים עם גיזומים תכופים. זהו אחד הצמחים הטובים ביותר לגיזום פורמלי בשל העלים הקטנים והגידול המהיר וניתן לגזום אותה למגוון מידות ולצורות שונות ללא כל פגיעה בצמח.

אבליה זו היא מכלוא של שני מיני אבליה ממזרח אסיה, שנוצר באיטליה בסוף המאה ה 19 ומאז היא משמשת בגינון ברחבי העולם בהצלחה רבה.

זן נוסף ומעניין של אבליה גדולת-פרחים, שמקורו ממוטציה שנמצאה במשתלת מייסון מניו-זילנד באמצע המאה העשרים, הוא הזן ‘פרנסיס מייסון’.

לשיח זה ענפים אדמדמים הנושאים עלים המלבלבים כתומים, והופכים מגוונים-צהובים בבגרותם. גם אבליה זו מתכסה בשפע פרחים לבנים בעלי חפים ורדרדים בקיץ ובסתיו וכל הצמח הופך צהוב-כתום בחורף.

אבליה גדולת-פרחים ‘פרנסיס מייסון’ היא שיח חסון, שמעדיף אזורים קרירים ובאזור ירושלים היא משגשגת מצל מואר ועד לשמש חלקית. ניתן לגדלה גם בשפלה ובמישור החוף, אולם באזורים אלה תעדיף צל חלקי או כמעט מלא. 

השיח מצליח בקרקע ובמכלים ומאריך שנים והוא מתאים לאותם שימושים כשל אחיו הגדול, אולם קצב גידולו איטי יותר וגודלו הסופי כ 1.5×1.5 מטרים או מעט יותר. גם אותו ניתן לגזום ולעצב בקלות וצבעו המיוחד יכול להעשיר פינות רבות בגינה.

לכתבה באנגלית לחצו כאן

דילוג לתוכן