כלנית מכלוא (כלנית יפנית)
Eriocapitella x hybrida
(Anemone x hybrida)
משפחה: נוריתיים Ranunculaceae | מוצא: מזרח אסיה
כשאומרים כלנית בישראל, ברור לכולנו, שמדובר בצמח פקעת קטן הפורח כל שנה בחורף בפרחים אדומים יפהפיים; כלניות המכלוא ממזרח אסיה, או בשמן העממי, כלנית יפנית, אינן דומות כלל לכלניות הקטנות שלנו.
מדובר בצמח רב-שנתי ירוק-עד המתפשט בשלוחות תת-קרקעיות ומסוגל לכסות שטח לא קטן בגינה.
מן הגבעול התת-קרקעי עולים עלים גדולים המחולקים לשלוש אונות ובסתיו מתרוממים גבעולי פריחה לגובה 60-100 ס”מ ובראשיהם פרחים מרובי עלי כותרת בצבע ורוד כהה ליצירת מראה מרהיב במיוחד.
שם הזן הוורוד בעל הפרחים מרובי עלי הכותרת אינו ידוע והשנה יש לנו גם צמחים יפהפיים של הזן ‘הונורין ג’ובר’, שהוא זן בעל עלים ענקיים הפורח בגובה 100-150 ס”מ בפרחים לבנים יפהפיים.
הכלנית היפנית אוהבת קור ובישראל תעדיף לגדול באזור ההר בקרקע לחה ובצל חלקי. היא אינה בררנית באשר לסוג הקרקע ומצליחה היטב גם בקרקע גירנית כבדה ובתנאים טובים תתפשט ותיצור משטח עלים יפהפה בקיץ ומופע פריחה מרשים ביותר בספטמבר ובאוקטובר. בהמשך הסתיו נפתחים צברי הזרעים הלבנים ויוצרים מופע נאה ומיוחד למשך כחודשיים נוספים.
בחורפים קרים נפגעים מעט העלים ולעתים מתייבשים כמעט לגמרי, אך אל חשש – באביב ילבלבו עלים חדשים ויפהפיים.
מומלצת מאוד באזור ההר לגינת צל מוארת או למיכל גדול בהשקיה סדירה וניתן לשלבה ככיסוי קרקע תחת צמחים גבוהים יותר כמו ליריופה או ננדינה בעלי מראה נאה בחורף.
את הזן הוורוד ניתן לנסות גם באזורים נמוכים יותר בשפלה הפנימית בתנאי צל מלא.
כפי שקורה לפעמים, החליטו הבוטנאים לקחת כמה מיני כלנית אסייתיים ולשנות את שמם מכלנית לאריוקפיטלה. אנחנו מציינים זאת כדי לדייק, אבל נמשיך לכנותה בשם החביב כלנית יפנית.
