פטסיה (ארליה) יפנית
Fatsia japonica

משפחה: קיסוסיים, Araliaceae | מוצא: דרום יפן ודרום קוריאה

אילו שלחנו משלחת בוטנית ירושלמית לחיפוש אחר צמחים בעלי מראה טרופי, שישגשגו אצלנו, כנראה היו סיכויינו גדלים באזורים בעלי יערות סוב-טרופיים בקווי רוחב דומים לשלנו.

האקלים הים תיכוני, ובמיוחד זה היבש בקיץ והקריר יותר בחורף של אזור ההר שלנו, אינו מתאים לרוב הצמחים הטרופיים אוהבי הלחות והחום.

אז למען לקוחותינו הנאמנים, יצאנו לדרום יפן הרטובה ומצאנו שם ביערות צמח בעל עלי ענק מרשימים, עמידות מפתיעה לקור (מינוס 15 מעלות), עמידות לא פחות מפתיעה ליובש וכבונוס, גם כמעט אפס מחלות ואריכות ימים.

פטסיה יפנית המכונה גם בשמה הקודם, ארליה יפנית, היא הצמח המופלא הזה, שמשום מה אין משתמשים בו די בארץ.

זהו שיח בעל גבעולים/גזעים בשרניים וזקופים הנושאים עלים גדולים ומאוצבעים בעלי 7-9 אונות ומשוננות.
העלים יכולים להגיע לקוטר של כ-40 ס”מ והם אשונים (קשיחים) מעט ועמידים יחסית.

בבגרות אחרי כ 3-5 שנים, פורח בסתיו מעל לעלים בגבעולי פריחה מפוצלים הנושאים תפרחות כדוריות לבנות המושכות דבורים ופרפרים. לעתים חונט פירות שחורים מושכי-ציפורים באביב.

בגינה מעדיפה הפטסיה היפנית צל מלא או מעט שמש ישירה וגדלה היטב גם בקרקע כבדה מועשרת בקומפוסט בפינות מוגנות מרוח. כאמור מעלה, היא גם עמידה לקור עז ואחר קליטה אף לפספוסים בהשקיה, למרות עליה הגדולים והיא מאריכת שנים.
בבית זהו צמח מוצלח וחסון באור רב ומסתדר היטב גם במכלים לא גדולים.

השיח מפתח בדרך כלל מבנה מלא, אך ניתן גם לנקות עלים תחתונים ולעצב על כמה גזעים ליצירת צמח גבוה וצר, או לחילופין לגזום לעתים ענפים גבוהים עד לתחתיתם וכך לשמור על המראה המלא והמעוגל.

במישור החוף עלולה לסבול מחום הקיץ ולהיתקף על ידי כנימות ולכן יש להעדיף שתילה בסתיו לקליטה קלה ולהקפיד על שתילה בצל.
בקיץ כדאי לבדוק ולטפל נגד כנימות בעת הצורך.

בשנים האחרונות נמכרים בארץ צמחים מיובאים מכמה זנים מגוונים ומעניינים של פטסיה יפנית כמו הזן ‘ספיידר’ס ווב’ שבתמונות. נראה שגם הם יכולים להיות מוצלחים בתנאים דומים, אך מעט יותר מפנקים מאלה שדורש המין הירוק.

מומלץ ביותר כצמח בעל מראה טרופי לאקלימים לא-טרופיים המוריק את הגינה בקלות גם לאלה שאצבעותיהם אינן ירוקות.

דילוג לתוכן