שם הצמח בעברית
Name of the plant in English
משפחה: אברשיים, Ericaceae | מוצא: ארצות הברית וקנדה
הסוג אוכמניה ממשפחת האברשיים מכיל מינים רבים וביניהם פירות יער שונים, שחלקם אינם מוכרים בישראל. רוב המינים דורשים קרקע חומצית ומנות קור רבות בחורף ולכן אין זה קל לגדלם בארץ, אולם במהלך השנים נבררו זנים ומכלואים, שדרישות הקור שלהם נמוכות, כך שניתן לגדלם בישראל ואפילו במישור החוף, כל זמן שמספקים להם את רמת החומציות המתאימה בקרקע.
פרי האוכמניה מכיל נוגדי חמצון רבים ונחשב בריא ביותר וטעמו המיוחד ואפילו צבעו הכחלחל מושכים מאוד.
זהו עץ יפהפה בעל גזע אדום ופריחה לבנה שופעת הדומה מאוד לפריחת האוכמניות
בשנים האחרונות הופצו בארץ זנים רבים, שלחלקם אכן דרישות קור נמוכות ביותר וניתן לקבל בהם פרי אפילו במרפסת תל-אביבית, אך לדעתנו, בעת בחירת צמח לגידול ביתי, כדאי לקחת בחשבון גורמים נוספים כמו גודל סופי, רגישות לטיפול לא מיטבי, רגישות למחלות וכו'.
לכן נמליץ כאן על מספר קטן של זנים, שהניסיון מלמד כי הם הקלים ביותר לגידול ולפיכך גם מספקים ביותר ומתאימים לכל אחד:
זן מומלץ ביותר משום גודלו הקומפקטי (שיח במכל גדול בגידול מעולה יגיע ל 1*1 מטרים) ומשום עמידותו למחלות ולפספוסים בדישון ובהחמצת הקרקע. בעל עלים קטנים וגידול צפוף ונותן פרי בדרך-כלל באמצע העונה (בדרך כך אפריל-מאי) למשך תקופה ממושכת יחסית ולפעמים אף בשני גלים עם פירות ראשונים במישור החוף כבר באפריל. ירוק עד ואינו נושר כלל.
זן ששמו הומצא בארץ ואינו מזוהה בוודאות המצליח היטב במישור החוף ואינו מפונק כלל. בעל עלים גדולים יותר ומעוגלים וגידולו צר וזקוף יחסית כך שיכול להגיע בגידול מעולה לגובה 1.5מ'. זן מקדים ובמישור החוף יכול להבשיל פירות כבר בפברואר-מרץ. בעת הקטיף נצמדים עלי הכותרת הישנים לפרי ולכן פחות מקובל במסחר, אך מעולה בגינה הפרטית.
זן, שפותח לאזורי החוף החמים בדרום ארה"ב והוא ממש ננסי (50*50 ס"מ בגידול טוב) ולכן מתאים גם במכלים קטנים ומרפסות קטנות. בעל דרישות קור נמוכות ואינו מפונק. מניב פירות בדרך כלל אחרי ה'סנשיין'.
חורי הניקוז נועדו להוצאת המים העודפים ולהכנסת אוויר למצע וחורים בדפנות העציץ יעילים יותר באוורור מחורים בתחתית.
חשוב לזכור כי גם האוכמניות, כמרבית הצמחים, תסבולנה יותר מעודפי דשן מאשר ממחסור בדשן.
