רקפת מצויה
Cyclamen persicum
משפחה: רקפתיים, Primulaceae | מוצא: מזרח אגן הים התיכון
הרקפת המצויה היא אחד מן הצמחים המוכרים והאהובים ביותר בארץ ולדעתנו הפסידה בתחרות על המקום הראשון כפרח הלאומי של ישראל לכלנית המצויה, רק משום שאינה פורחת באדום.
על הכבוד והאהבה, שרוחשים לה בארץ מעידות מאות הילדות והנשים הקרויות בשמה, היישוב רקפת, כמה שירים מפורסמים, עשרות רחובות ומאות גני ילדים בשם רקפת, המפוזרים ברחבי הארץ.
הנבט הצעיר מפתח בשנתו הראשונה פקעת שקופה קטנטנה המגדלת עלה בודד ורק כעבור 4-5 שנים מגיע הצמח לגודל פריחה ובהמשך יכולה הרקפת לחיות יותר ממאה שנה ולהגיע בתנאים טובים למשקל של 3-4 ק"ג!
מרבית הרקפות בארץ מלבלבות אחרי גשמי הסתיו הראשונים ופורחות מעט מאוחר יותר, אולם קיימות בצפון הארץ אוכלוסיות בהן פורחים הפרחים הראשונים לפני יציאת העלים ולעתים אף טרם ירידת היורה.
מן הרקפת המצויה וכמה מיני רקפת אחרים טופחו על ידי הכלאות חוזרות ונשנות הרקפות התרבותיות על שלל צבעיהן וצורותיהן, שנמכרות במשתלות כצמחים פורחים. לעומתן נמכרות רקפות הבר כמעט רק כפקעות וחשוב לציין כי אלה מגודלות מזרעים בשדות משתלות הגידול ואינן נאספות מן הטבע.
כאשר קונים פקעת חשופה במשתלה, קורה לעתים שהיא מצמיחה עלים אך אינה פורחת בשנה הראשונה לאחר השתילה.
הרקפת המצויה גדלה בקלות רבה בכל מקום, שאינו מושקה בעודף רב. היא מצליחה בצל ובשמש, תחת עצים בתחרות שורשים ובמכלים לבדה או בשילוב עם צמחים אחרים והיא אינה מפונקת באשר לסוג הקרקע.
מומלץ לייבשה לגמרי, או לכל הפחות לדאוג לניקוז מעולה בקיץ כדי למנוע רקבונות בעת תרדמת הקיץ.
בשתילה בגינה ים-תיכונית יופצו הזרעים במהלך השנים וצמחי רקפת יופיעו במקומות רבים, שחלקם בלתי צפויים ויוסיפו חן רב לגינה במהלך החורף ותחילת האביב.
לדעתנו חייב כל גנן הררי (וגם מישורי), שמכבד את עצמו לגדל כמה רקפות בר בגינתו אפילו אם זו גינת מכלים במרפסת.
הסתיו הוא הזמן הטוב ביותר לשתילתן – אז יאללה לעבודה!
