אגוז המלך
Juglans regia English

משפחה: אברשיים, Ericaceae | מוצא: ארצות הברית וקנדה

אגוז המלך הובא מאסיה לאירופה וכנראה גם לישראל בעקבות מסעותיו של אלכסנדר מוקדון לאסיה במאה הרביעית לפני הספירה, כך שגם ביוון העתיקה וגם ברומא כבר היה מקובל כעץ פרי מיוחד. מקובל גם להניח, שהאגוז המוזכר במקורות הוא אגוז המלך. הוא אמנם לא היה ידוע לדוד ושלמה, אך בתקופת המשנה והתלמוד כבר היה מוכר בישראל ואף גדל בה מעט.
זהו עץ נשיר גדול היכול להגיע בארץ לגובה של 10 מטרים ויותר ונופו רחב בקוטר 10-15 מ' ולעתים אף יותר מכך.
העלים מנוצים ובעלי עלעלים גדולים ולהם ריח נעים במגע. חליטה מהעלים שימשה בעבר לא מעט ברפואה עממית.
הגזע הוא בעל קליפה מלבינה-מאפירה, קוטרו בעצים ותיקים כמטר ויותר והוא נאה ומרשים.
באביב נושא העץ פרחים נקביים ופרחים זכריים נפרדים, שאינם מרשימים (כדרך מרבית האגוזיים).
האגוזים הנחשבים מזינים ובריאים ביותר מבשילים בסוף הקיץ וניתן לאסוף אותם מן הקרקע אחרי נשירתם, לפצחם ולאוכלם טריים. חשוב לדעת כי את הפירות מתחיל העץ להניב רק בגיל 5-8 שנים.
אגוז המלך מעדיף לגדול תחת שמש מלאה או חלקית ובקרקע עמוקה. הוא דורש חורפים קרים והשקיה סדירה בקיץ ובתנאים אלה יכול לחיות כ 100 שנה.
אנחנו ממליצים על עץ פרי יפהפה זה לאזור ההר הגבוה כעץ בוסתן וכן כעץ נוי לגינה גדולה. הוא יכול לשמש כעץ צל מרכזי ומבנה הנוף הרחב, העלווה הירוקה השופעת והגזע הלבן הופכים אותו לבולט ומרשים.
מומלץ מאוד להשקות גם עצים בוגרים בהשקיות עומק מרווחות, שכן אחרת הם מייבשים את עליהם חלקית בסוף הקיץ ורגישים יותר להתקפות של מזיקי גזע.
דילוג לתוכן