אלת המסטיק
Pistacia lentiscus
משפחה: אלתיים Anacardiaceae | מוצא: ארצות הים-התיכון
רצינו לתת מקום של כבוד לארץ-ישראליים, החזקים והחסונים, שמצליחים ומצליחות להתגבר על כל מכשול ולעמוד בגבורה בתקופות קשות ובעתות משבר.
גם בטבע הארץ-ישראלי אנו רואים עמידות שכזו פעם אחר פעם ולכן החלטנו להקדיש את פינת 'צמח השבוע' שלנו בשבועות הקרובים, לצמחים כאלה בדיוק.
כתבנו בעבר על הרשימה המצומצמת של סוסי עבודה המשגשגים בגינון ציבורי החשוף לוונדליזם ולהזנחה ובגינון בתחזוקה נמוכה.
אלה הם שיחים, שנקלטים בקלות, מתבססים ואז הופכים עמידים למגוון של תנאים קשים ואף משתנים– חום רב, קור עז, שמש מלאה, צל מלא, תחרות שורשים מעצים קרובים, בעיות השקיה ואף ונדליזם אקראי.
המצטיינים שבהם, כמעט שאינם דורשים כל טיפול במהלך השנים והם מאריכי ימים.
בראש הרשימה עומדת כבר שנים אלת המסטיק.
אלת המסטיק היא שיח בר ירוק-עד הנפוץ בכל אזורי ישראל, שאינם מדבריים, משולי החרמון ועד לחופי הים-התיכון. בדרך כלל היא גדלה כשיח נמוך וצפוף בגובה 0.5-1.5 מ' ובקוטר 2-4 מ'.
בטבע זהו אחד הצמחים היחידים הנראים במיטבם אפילו בסוף הקיץ.
היא עמידה ביותר לקור, לחום, למליחות, לזיהום אוויר ולמגוון קרקעות וגדלה היטב משמש מלאה ועד לצל מלא.
לאלת המסטיק עלים מנוצים בעלי 4-6 עלעלים גלדניים ומבריקים המכסים אותה בצפיפות רבה. באביב פורחים שיחי הזכר בפרחים אדומים הנראים כגבשושיות צפופות ושיחי הנקבה, שפרחיהם אינם בולטים נושאים בקיץ ובסתיו פירות אדומים ושחורים האהובים על הציפורים.
זהו שיח המתאים למגוון גדול של שימושים – לכיסוי שטחים גדולים בגינון ציבורי, כגדר חיה, בשיחיה מעורבת, לייצוב מדרונות וחולות, במכלים גדולים, על גגות, כעץ קטן מאריך ימים, בגיזום בגינון פורמלי וכבונסאי.
קצב צימוחה איטי, אולם עובדה זו מהווה גם יתרון בגינון ציבורי, בגדרות חיות ובגינון פורמלי, שכן אינה דורשת גיזומים תכופים.
אלת המסטיק היא בעלת מראה צנוע אך משגשגת ונאה תמיד בהר ובקרבת הים, בקיץ ובחורף, עם השקיה או בלעדיה גם בהזנחה מוחלטת וכל זאת למשך עשרות שנים ויותר.
אולי היינו אנחנו הצברים צריכים לכנות את עצמנו דווקא 'אלתיים' על שם הצמח המקומי החסון ביותר.
