אקווילגיה, זנים שונים
Aquilegia cultivars
משפחה: גנוריתיים Ranunculaceae | מוצא: חצי הכדור הצפוני
כל מי שרואה לראשונה אקווילגיה פורחת נמשך אל מבנה הפרח המיוחד ואל שילובי הצבעים.
במבט ראשוני, בולטים בפרח חמשת העוקצים הארוכים הנמשכים אחורה. שילובם הזכיר לבוטנאים טופרי עיט (Aquila בלטינית) ולאחרים חמש יונים מקובצות (Columbine בלטינית) ומכאן שמה העממי באנגלית.
מיני האקווילגיה הרבים מכליאים בקלות ביניהם ואנחנו פוגשים בגינון כמעט רק מכלואים, שהם דו-שנתיים או רב-שנתיים החיים 3-5 שנים לכל היותר, אולם יכולתם לייצר זרעים רבים ולחזור בקלות בגינה, הופכת אותם לצמח רב-שנתי מקסים ומאריך שנים, במיוחד בגינה האנגלית, כמובן, אך גם בגינה הישראלית בעדיפות לאזור ההר, לצל חלקי ובהשקיה סדירה בקיץ.
הצמח יוצר כרית עגולה ונאה של עלי נורית מחולקים, ממנה עולים באביב למשך כמה חודשים הפרחים היפהפיים, שיכולים להיות בעלי שני צבעים או צבע אחד ולעתים מלאים עלי כותרת.
בקיץ נכנס הצמח לתרדמה חלקית וניתן לגזום את העלים הישנים, שיוחלפו בסתיו או בחורף בחדשים.
צמחי האקווילגיה אינם מפונקים במיוחד ואחרי התבססות אפילו עמידים ליובש חלקי וישמחו לגדול בעציץ גדול או בקרקע מועשרת בקומפוסט, גם בין שיחים גדולים יותר או בשילובים אחרים.
נזכיר לכם כהרגלנו, שאזורים מוצלים בגינה הם מצויינים, אבל בדרך כלל הקרקע מלאה בשורשי עצים או שיחים גדולים קרובים, שמקשים על חיי הצמחים הקטנים. האקווילגיה תנבוט גם בתנאים קשים אלה, אולם בדרך כלל לא תתפתח לכדי צמח נאה ומרשים. ניתן לפצות על כך בהשקיה מוגברת, או לחילופין בשתילה במכלים.
עוקצי הפרח הארוכים מכילים צוף המושך דבורים, עשים וציפורים המאביקות את הפרחים.
מעניין לדעת שלאקווילגיה ארוכה, יש מין מדרום ארה”ב וצפון מקסיקו עם עוקצים באורך 15 ס”מ והשמועה אומרת, שהיא כנראה מואבקת על ידי פילים..
בחורף בעת התרדמה הארוכה ניתן לייבשם לגמרי או להוסיף אליהם צמחי עונה חורפיים ולהמשיך להשקות.
מומלץ לשתול אקווילגיה החל מהסתיו ועד לאביב.
