ביישנית 'מונה ליזה' ואחרות
Aeschynanthus 'Mona Lisa' and Other
משפחה: גסנריים Gesneriaceae | מוצא: אסיה הטרופית
משפחת הגסנריים הנפוצה באזורים הטרופיים מספקת לנו צמחי בית רבים שלחלקם צורת גידול משתלשלת המתאימה מאוד לסלסלות ועציצים תלויים. בישראל החמה מתאימים מינים ומכלואים רבים מן הסוג נמטנתוס הברזילאי (עליו תוכלו לקרוא שבוע הבא) ומן הסוג ביישנית (אשיננתוס) האסייתי גם כצמחי גן תחת עצים או מצללות אחרות.
משפחת הגסנריים הנפוצה באזורים הטרופיים מספקת לנו צמחי בית רבים שלחלקם צורת גידול משתלשלת המתאימה מאוד לסלסלות ועציצים תלויים. בישראל החמה מתאימים מינים ומכלואים רבים מן הסוג נמטנתוס הברזילאי (עליו תוכלו לקרוא שבוע הבא) ומן הסוג ביישנית (אשיננתוס) האסייתי גם כצמחי גן תחת עצים או מצללות אחרות.
היא לדעתנו הזן/מכלוא/מין היפה מכולם.
זהו צמח בעל עלים בשרניים, שעירים קלות ומבריקים בצבע ירוק עז הגדלים על גבעולים משתלשלים לאורך של 50-80 ס”מ.
בין הסתיו לאביב ובבתים קרירים אף בעונות אחרות, מתפתחים בקצות הגבעולים גביעים מאורכים ויפים בצבע בורדו-חום מתוכם בוקעים פרחים אדומים צינוריים בעלי לוע משורטט באדום ולבן. השילוב היפה מזכיר שפתון אדום ומכאן הכינוי הנפוץ לצמח ולאחיו בעלי הפרחים הדומים – צמח הליפסטיק.
לא ברור אם ביישנית זו היא מכלוא או זן של המין ביישנית יפה (Aeschynanthus pulcher), אך בטבע גדלים המינים הדומים לה ביערות הטרופיים של מלזיה ואינדונזיה כאפיפיטים על עצים או כליטופיטים על סלעים בדומה לסחלבים רבים.
היא אוהבת חום ולחות, אך עמידה ליובש בקרקע וברוב אזורי הארץ זהו צמח גן מעולה כמשתלשל מעציץ או מסלסלה תלויה תחת עץ או פרגולה.
באזורי הארץ הגבוהים מ 400 מ’ מעל לפני הים סובלת מקור בחורף ובאזור ההר הגבוה אינה שורדת בדרך כלל.
בתוך הבית היא מצליחה ופורחת היטב מאור רב ועד לאור בינוני, מסתדרת בלחות הרגילה ויכולה לשגשג למשך שנים רבות עם השקיה זהירה ודישון סדיר, אך לא מוגזם.
הצמח נאה במשך כל השנה ומרהיב ביופיו בעת הפריחה הממושכת.
כנראה זן של ביישנית יפה, שעליו הגדלים בצפיפות רבה קטנים וצרים משל ‘מונה ליזה’ ובשל שעירותם גם מבריקים פחות. בסתיו ובחורף פורח בפרחי ליפסטיק דומים בקצות הגבעולים.
זן זה גדל באותם התנאים כמו הזן ‘מונה ליזה’, אך הוא עמיד יותר לקור ומצליח בחוץ גם באזור ההר בפינות מוגנות ויכול להגיע לאורך של 1-1.5 מטרים.
כנראה גם זן של ביישנית יפה, שעליו הצפופים מסתלסלים סביב עצמם וכך נראים הגבעולים כראסטות ארוכות.
בסתיו ובחורף פורח בפרחי ליפסטיק דומים בקצות הגבעולים.
זן זה גדל באותם התנאים כמו הזן ‘מונה ליזה’, אך הוא עמיד יותר לקור ומצליח בחוץ גם באזור ההר בפינות מוגנות ויכול להגיע לאורך של 0.8-1.2 מטרים.
למין זה פרחים צינוריים ירקרקים-צהובים המסתווים היטב בינות לעלים.
כפיצוי על הפרחים הצנועים, מגדל הצמח עלים מאורכים-צרים ויפהפיים המשורטטים בצידם העליון בציורי עורקים בהירים ואילו בצידם התחתון נראים אותם הציורים בשנהב על רקע ארגמני מרשים.
זן זה גדל באותם התנאים כמו הזן ‘מונה ליזה’, אך הוא עמיד יותר לאור מועט או לשמש קלה וכן לקור ומצליח בחוץ גם באזור ההר בפינות מוגנות ויכול להגיע לאורך של 1-2 מטרים.
בתלייה סמוך לחלון בבית תפנה ביישנית זו את עליה אל האור וכך נראה את צידם האחורי המיוחד של העלים כשהאור עובר דרכם ומדגיש את הצבעוניות היפה.
ולמדרש שם קצר:
שם הסוג המיוחד בעברית, ביישנית, הוא תרגום השם הלועזי, שפרושו ביוונית פרח הבושה, או פרח ביישן, כנראה בהתייחס לצבעם האדום של הפרחים במרבית המינים.
אז בקנייתם/ן הבאה- חשבו על צמחים אלה כאופציה נפלאה ומוצלחת גם בגינה כצמחים משתלשלים תחת עצים או פרגולות וגם, כמובן, בבית.
