גודגדן –דובדבן מתוק
Prunus avium- Sweet Cherry English
משפחה: ורדיים Rosaceae | מוצא: אירופה, אסיה וצפון אפריקה
לעצי הדובדבן המתוק, המכונים גודגדנים, תכונה הידועה כאי התאם עצמי: עץ בודד אינו מפרה את עצמו. יותר מכך, זנים השייכים לאותה קבוצה גנטית לא יפרו זה את זה. לכן נעשו מחקרים רבים כדי לבדוק התאמת הפריה בין זנים ובמטעים מסחריים נוטעים בינות לעצים של הזן הרצוי (בעל תכונות מבוקשות כטעם איכותי, גודל פרי, צבע פרי, שפע יבול או עונת יבול) עצים מזן המפרה אותו היטב. קיימות טבלאות הפריה לזנים רבים ולפיהן ניתן לבחור זוגות עצים, שיפרו זה את זה היטב בגינה.
במהלך השנים נמצאו גם זנים בעלי התאם עצמי והפריה עצמית טובה. זנים אלה מניבים פירות גם בלא נוכחות עצים אחרים, אך גם זנים אלה יהיו פוריים יותר בנוכחות זן מפרה.
שני זנים בעלי הפריה עצמית טובה המצויים בארץ נקראים 'סטלה' ו'לפינס' והם מבוקשים ביותר משום תכונה מוצלחת זו. ההפריה בין עצים שונים ואפילו בין פרחי אותו העץ עצמו מתרחשת בעזרתן של דבורים. אנא זכרו זאת, אהבו וכבדו את הדבורים והימנעו משימוש מחומרי רעל המסוכנים לדבורים בגינה!
זני הגודגדן דורשים חורפים קרים על מנת לגדול היטב ולהניב פרי. בארץ מומלץ לגדלם מגובה 600 מטרים מעל לפני הים ומעלה וכל המקרר הרי זה משובח. חורפים חמים וחמסינים אביביים עלולים לפגוע בפריחה ולהפחית את כמות הפרי. הזן החדש יחסית '17H', שכנראה גם לו יכולת הפריה עצמית, נחשב בעל דרישה נמוכה לקור ויכול להניב כמות סבירה של פרי גם בגובה 200 מטרים מעל לפני הים! זהו זן פורה מאוד בעל פירות קטנים טעימים ביותר.
כל זני הגודגדן מעדיפים לגדול בקרקע טובה תחת שמש מלאה והשקיה סדירה. ככל קרוביהם עצי הפרי ממשפחת הוורדיים, הם רגישים למזיקים נוברי גזע ומומלץ לבדוק אותם אחת לחודש לסימנים של נסורת בקרבת הגזע או יציאת שרף, על מנת לטפל מוקדם ככל האפשר במקרה של חדירה. עצים שאינם מושקים באופן סדיר רגישים במיוחד ולכן חובה לטפל בהם היטב ולא לפספס השקיות.
בתנאים טובים יגדלו לגובה של 5-8 מטרים, יפתחו גזע כסוף יפהפה ויניבו שפע פירות גן-עדן כמעט כל שנה כתלות בכמות הקור בחורף. בישראל החמה תוחלת החיים שלהם כ 20 שנה בטיפול טוב, אבל לדעתנו היופי, הפריחה האביבית והפירות שווים את ההשקעה.
אצלנו במשתלה, ניתן למצוא בדרך כלל את הזנים 'לפינס', 'סטלה', '17H', 'רנייה' ואחרים וכן את הדובדבן החמוץ 'כיוס' המפרה את עצמו היטב.
החורף הוא זמן נטיעה מצוין וכדאי לזכור, שזני הגודגדן הניטעים יחלו להניב פירות רק בעוד 3-4 שנים. הדובדבן החמוץ יקדים אותם בכשנתיים אבל הסבלנות משתלמת.
