האלוורה (וקרוביה)
Aloe vera (and its Relatives)
משפחה: עיריתיים Asphodelaceae | מוצא: מכלואים גנניים
אלווי 'פינק בלאש' ואלווי 'דוראן בלאק'
'Aloe 'Pink Blush' and Aloe 'Doran Black
היא קרויה בשמות רבים: אלוורה או אלואה ורה או אלווי אמיתי ועוד אחרים והיא צמח בשרני שמקורו, כנראה, בחצי האי ערב, משם הופץ לרחבי העולם.
היא ידועה, כבר מן העת העתיקה, כצמח מרפא ואף מוזכרת בספריו של הרמב”ם.
לאלווי אמיתי כ-600 קרובי משפחה – רובם באפריקה וכולם בשרניים ועמידים ליובש.
בדומה אליו, גם מינים רבים אחרים משמשים לרפואה עממית וכמה מינים וזנים מתאימים גם לגינון יובשני ויפים בפריחתם הגבוהה, בצבעי העלים ובמבנה הפיסולי שלהם.
בכתבה זו, שני אלוויים: אלווי ‘פינק בלאש‘ ואלווי ‘דוראן בלאק’, שהם מכלואים של מכלואים, שנוצרו על ידי האבקה מבוקרת של צמחים קטנים במיוחד וצבעוניים ונבחרו כמצטיינים מבין הצמחים שנבטו.
לשניהם שושנת עלים עגולה בקוטר 10-15 ס”מ כשעליו הבשרניים של פינק בלאש מכוסים בצפיפות בבליטות מאורכות ורודות ושל דוראן בלאק בבליטות דומות בצבע לבן.
שני זנים אלה עמידים ליובש אך רגישים מעט לקור. באזור ירושלים הם עלולים להירקב בשיאו של חורף קר ורטוב וחובה לדאוג למצע או קרקע מנוקזים מאוד אם הם שתולים בחוץ ללא הגנה מהגשמים.
ניתן לגדלם בעציצים קטנים ובמסלעות, תחת שמש חלקית או צל חלקי בתנאי ניקוז מעולים. הם מתאימים גם לגידול על אדן החלון בתוך הבית באור רב. בשל גודלם, הם מצוינים גם בשילובי סוקולנטים ומוסיפים עניין וצבע לכל פינה.
שני הזנים מגדלים סביבם צמחי בת וכל צמח כזה גם מגדל בעיקר באביב ובסתיו גבעולי פריחה דקים, הנושאים פרחים כתומים-אדומים צינוריים ויפים. בקיצור תכשיטים אמיתיים.
אלווי נמוך ואלווי יובנה
Aloe humilis שמג Aloe Juvenna
שני מיני אלווי קטנים ומקסימים אלה מגיעים ממשתלת בוטניקה ולכל אחד מהם סיפור משלו:
הוא מין קטנטן מאזור הכף בדרום אפריקה ובטבע קיימת בו שונות גדולה. כל הצמחים נמוכים מאוד ויוצרים בחלוקה איטית גושים רחבים המכילים שושנות עלים רבות.
לזן שאצלנו עלים ירוקים-כחלחלים צרים המתעקלים מעלה ופנימה והם מכוסים בצפיפות בקוצים לבנים רכים, שאינם דוקרים כלל.
בסוף החורף ובאביב עולים לגובה 20-30 ס”מ גבעולי פריחה שמנמנים הנושאים פרחים צינוריים מאורכים בצבע כתום ששפתותיהם בקרם מפוספס בירוק.
מין זה שימש כהורה בהכלאות רבות ובשבוע הבא נכתוב על שני צאצאים מעניינים שלו.
קטן גם הוא, אך הוא זקוף יותר ועליו המשולשים שמנים וקצרים, צבעם ירוק חי והם מכוסים בנקודות לבנות וקוצים לבנים רכים בשוליהם.
בשמש עזה נוטה כל הצמח להאדים. צמח זה מתפצל בקלות ויוצר גוש צפוף, שממרכזו עולים גבעולים קצרים רבים הנושאים את העלים השמנמנים.
בקיץ עולים לגובה 20-30 ס”מ גבעולי פריחה דקים הנושאים פרחים צינוריים מאורכים בצבע כתום ששפתותיהם בקרם מפוספס בירוק.
הפרחים דומים מאוד לפרחי אלווי נמוך, אך הם קצרים ושמנים יותר.
לאלווי יובנה סיפור מרתק ומיוחד
הצמח היה מוכר בגינון אך מוצאו לא היה ידוע והוא נחשב לצמח מכלוא או לצורה צעירה (juvenile) של אלווי אחר. בשנות ה 70 עבר ריצוף גנטי ונמצא קרוב לאלוויים של מזרח אפריקה וב- 1979 הוחלט לקרוא לו רשמית אלווי יובנה. שלוש שנים אחר כך מצאה משלחת בוטנית מספר קטן של צמחים על הר נידח בדרום קניה וכך אושר כי זהו מין בר, אך עד היום לא ידוע כיצד הגיע שנים רבות קודם אל אספני הצמחים.
שני הזנים רגישים מעט לקור ובאזור ירושלים עלולים להירקב בשיאו של חורף קר ורטוב וחובה לדאוג למצע מנקז מאוד אם הם שתולים בחוץ ללא הגנה מהגשמים.
שני הצמחים עמידים ליובש ומתאימים מאוד לגידול בעציצים קטנים ובמסלעות תחת שמש חלקית או צל חלקי בתנאי ניקוז מעולים.
ניתן גם לגדלם על אדן החלון בתוך הבית באור רב.
בשל גודלם, הם מצוינים גם בשילובי סוקולנטים ומוסיפים עניין וצבע לכל פינה.
אלווי קוצני ואלווי 'בלו אלף'
'Aloe 'Blue elf' and Aloe x 'spinosissima
בעל השם המפחיד מגדל שושנת עלים בשרניים ירוקים-כחלחלים המכוסים בצפיפות בקוצים לבנים רכים, שאינם דוקרים כלל (זה הצמח שתרצו ליפול עליו אם חלילה תמעדו מגובה כמה מטרים – הקוצים הרכים ובשרניות העלים יבלמו את המכה במינימום פגיעה
)
)אלווי זה יוצר גוש רחב שעם השנים יכול להגיע לקוטר מטר ולגובה 50-70 ס”מ ובסוף החורף מתכסה בשפע תפרחות זקופות גדולות ומרשימות המורכבות מפרחים צינוריים כתומים.
אלווי קוצני הוא תוצאה של הכלאה בין אלווי נמוך הקטנטן לאלווי עצי הענק והוא אכן נראה כממוצע מוצלח ביניהם.
הוא בעל מבנה זקוף ועלים צרים הנראים כאילו הם מכוסים באבק כחלחל ובשוליהם קוצים לבנבנים רכים (גם הוא אחלה בלם, אבל עדיף ליפול עליו מגובה נמוך יותר)
במהלך החורף עולים גבעולי פריחה גבוהים ועדינים הנושאים פרחים קטנים בצבע אלמוג ולעתים עולה עמוד פריחה תועה גם בקיץ.
עם השנים יכול גם אלווי זה ליצור גוש בגובה 40-60 ס”מ ובקוטר 60-90 ס”מ ולשגשג למשך שנים רבות.
מקורו של אלווי ‘בלו אלף’ אינו ברור, אך חושבים שאחד מהוריו הוא אלווי נמוך.
שני האלוויים הבינוניים האלה עמידים ליובש ומתאימים לגידול בגינה, במסלעה ואף בגינון ציבורי תחת שמש מלאה או חלקית בתנאי ניקוז טובים.
שניהם גדלים היטב ומאריכים ימים גם במכלים בינוניים.
הם עמידים יחסית גם לקור ויצליחו אף באזור ההר בחוץ, אך שם חובה לדאוג לניקוז מעולה בעיקר בחורף.
אלווי קוצני ישרוד גם ללא כל השקיה אחרי התבססותו.
שני צמחי אלו מצוינים לאוהבים הצמחים הבשרניים; הם בעלי מבנה מיוחד ויפה ועלווה מעניינת וצבעונית עם תוספת פריחה חורפית ועמידות רבה- והחלט יעשירו את גינתכם/ן
Aloe vera
אלוורה או בשמה העברי אלווי אמיתי, היא רק אחד מתוך כ300 מינים בסוג אלווי.
מקורו של הסוג אלווי בחצי האי ערב ובאפריקה, מאזורי הסוואנות ומאזורים הרריים חמים וצחיחים, אך מין זה בוית, כנראה, כבר בעת העתיקה.
הצמח אינו מוכר בטבע ולכן יש הטוענים כי הוא למעשה מכלוא בין כמה מינים קרובים ובעולם מוכרים כמה זנים שלו השונים מעט זה מזה.
זהו צמח בעל שושנת עלים בשרניים ועבים ששוליהם משוננים אך אינם דוקרניים. לזנים השונים של האלוורה עלים אפורים או ירוקים לעתים מנוקדים בלבן ופרחים צינוריים צהובים או כתומים המתנוססים על גבעולים גבוהים ואהובים על הצופיות.
כולנו מכירים\ות את השימושים הרפואיים בצמח; הרגעת העור מפני עקיצות וכוויות, שמירה על רקמות המעי וכו’. (חשוב לדעת כי אכילה של אלוורה עלולה להיות מסוכנת בחלקיה השונים!).
ייתכן שתכונות אלה עוזרות גם לצמח להגן על עצמו בתנאים הקיצוניים בארצות מוצאו.
פעם הבאה שאתם\ן ניגשים\ות לצמח אלווי, התבוננו בכל מרכיביו וגם בעליו המיוחדים ובפרחיו היפים המושכים צופיות ותיווכחו עד כמה הוא מופלא
האלוורה היא גם צמח נוי מעניין ומצליחה מצל כמעט מלא ועד לשמש מלאה אפילו באילת. היא יכולה לשרוד תקופה ארוכה ללא השקיה בעציץ או בגינה ואפילו בתוך הבית בפינה מוארת היטב.
באזור ההר הגבוה יש לדאוג לניקוז מעולה בחורף.
בתנאים מינימליים תאריך שנים ותגדל סביבה צמחי בת רבים ואפילו נכדות ונינות.
מקור השם Aloe אינו ידוע בוודאות, אך הגיע משמות דומים בלטינית וביוונית הקשורים אולי לצמחי הבושם המוזכרים במקורותינו לדוגמא בתהילים מזמור מה:מֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל בִּגְדֹתֶיךָ.
צמחי האהל הגדלים בר באפריקה ואף בישראל, אכן שימשו בעבר לרפואה ולהפקת סבון, אך כמו צמחי האלווי לא יצרו מהם בשמים. נראה, שכבר בתקופות קדומות חל בלבול או החלפת שמות בין עצי הבשמים ההודים שכונו אקיל בטמילית ומשם אהל בעברית (והם אלה המוזכרים בתהלים) לבין צמחי הרפואה המקומיים אקיל=אהל=אלווי.
