fbpx

כשחסידה, עגור ואנפה נפגשו בגינה

ההבדל בין גרניום, גרניון, פלרגוניום ופלרגון ומקור חסידה

משפחה: גרניים, Geraniaceae


את מדרש השם הבא כדאי לקרוא בריכוז, כי גם אנחנו כמעט והתבלבלנו

הגעתם/ן למשתלה מקצועית, ביקשתם/ן גרניום והמוכר החכמולוג אומר: “אין בעיה אבל אתם בוודא מתכוונים לפלרגוניום”…

אם קרה לכם/ן מקרה כזה אז אתם/ן בחברה טובה עם עוד המוני אנשים ברחבי העולם, בשפות שונות- וכבר למעלה ממאתיים שנה.

ניתן להאשים את קרל לינאוס- אבי שיטת מיון הצמחים ובעלי החיים המודרנית שחי במאה השמונה-עשרה; לינאוס הגדיר במשפחת הגרניים סוג אחד גדול בשם Geranium או גרניום (יש לומר גרניון בעברית צחה).

שנים אחריו חילק בוטנאי מפורסם אחר בשם ל’הריטייר את הסוג לשלושה: Geranium, Pelargonium, Erodium על פי מספר האבקנים השונה בפרחיהם.
מלבד שוני זה, דומים מאוד הגרניון והארודיום ביניהם.

גרניון קנטברידג׳

במהלך השנים במאה השמונה-עשרה והתשע-עשרה, בטרם התקבלה ונפוצה ההפרדה בין הסוגים השונים, נכנסו לגינון באירופה מינים ומכלואים רבים של גרניון ופלרגון וכולם נקראו גרניום. מאז ועד היום שורר בלבול בקרב חובבי הגינון באשר לשמות.

אז מה הקשר לציפורים ולכותרת הכתבה?

לכל הצמחים שהזכרנו פירות בעלי מקור ארוך המזכירים ראש חסידה או עגור. זה גם היה, כנראה, השם העממי של הצמחים ולינאוס עיגן אותו בשם הלטיני – Geranos = עגור ביוונית.

כאשר חילק ל’הריטייר את הסוג לשלושה נאלץ להפעיל מעט יותר את דמיונו ומצא פתרון נאה, שכבר הוצע לפניו: את הסוג השני פלרגוניום קרא על שם החסידה = Pelargos ביוונית ולסוג השלישי קרא אנפה = Erodius ביוונית.
בעברית הוספנו בלבול על בלבול ועיברתנו את האנפה למקור-חסידה

פלרגון תרבותי

בגינון בישראל נפוצים בעיקר מכלואי פלרגון, שהם עמידים לחום ואילו גרניון ומקור-חסידה אוהבי הקור מתאימים יותר לגינון באיזורי ההר הקרירים יותר.
בטבע גדלים אצלנו בר כעשרה מיני גרניון וכעשרים מיני מקור-חסידה, שרובם חד-שנתיים וחלקם נפוצים מאוד במהלך החורף והאביב.

לסיכום:

  • פלרגון: חסידה ביוונית – רוב הצמחים שתפגשו במשתלות בארץ.
  • גרניון: עגור ביוונית – אזור ההר ומשתלות באירופה ובארה”ב.
  • ארודיום(מקור-חסידה בעברית): אנפה ביוונית – מעטים במשתלות בארץ.
דילוג לתוכן