fbpx

פעמונית הדורה
Campanula peregrina

משפחה: פעמוניתיים Campanulaceae | מוצא: מזרח הים התיכון

פעמונית זו, היא כנראה, פעמונית הבר המרשימה ביותר בישראל: יחד עם פעמונית קיפחת הגבוהה, היא שונה מכל פעמוניות הבר האחרות שלנו, שהן צמחים קטנים וקומפקטיים ורובם נחבאים בסדקי סלעים ופורחים באביב (מלבד הפעמוניות הרב-שנתיות פורחות הקיץ של החרמון הגבוה).

פעמונית הדורה מפתחת שושנה צפופה של עלים גדולים ושעירים/זיפניים בצבע ירוק בהיר ממנה עולים בסוף האביב עמודי פריחה גבוהים וזקופים המתנשאים לגובה 80-150 ס”מ ולעתים אף יותר מכך.

ביוני מתחילים להיפתח פרחים סגולים גדולים יחסית ושיא הפריחה נמשך כחודשיים. פרחים מעטים ממשיכים לפעמים לפרוח על גבעולי הפריחה עד לספטמבר במקביל להתפתחות הפירות והזרעים.
בסוף הקיץ מתייבש הצמח חלקית, אולם העלים מתחדשים שוב בסתיו או בחורף.

מקור הצמחים בארץ בזרעים, שנאספו מצמחי הבר היחידים, שגדלו בעבר בנחל כזיב- המקום הדרומי ביותר בעולם בו מין זה גדל בטבע. צמחי הבר האלה נעלמו בשנות ה-90 לאחר שיטפונות, אך נראה שהפעמונית לא נעלמה לחלוטין מהאזור וכיום ידועים כמה פרטים בודדים- וסודיים, שהמשיכו לגדול שם באופן טבעי.

צמחים אלה חיו בקרקע לחה סמוך לעין טמיר ואכן הצמח מעדיף קרקע לחה תמיד והשקיה מרובה. בתנאים אלה היא יכולה לגדול מצל מואר ועד לשמש כמעט מלאה.
פעמונית הדורה אינה מפונקת כלל באשר לסוג הקרקע וגדלה היטב בקרקע כבדה מאוד, בקרקע קלה במכלים ואף ללא כל אדמה על קירות סלע אנכיים לחים.

צמח בריא יוצר כמות גדולה של זרעים ובתנאים טובים זורע עצמו בקלות רבה ונובט בכל פינה לחה.

מתאימה בעציץ גדול ובקרקע בשולי בריכה, או באזור לח מאחורי שיחים נמוכים, שם ייראו היטב עמודי הפריחה הגבוהים.

דילוג לתוכן