גינת הירק מתכוננת לקיץ
איך יודעים שבא אביב? מתן הגנן מגיע אלינו עם כל הדברים הטובים לגינה-כבר בשבוע הבא:
- מגוון של פלפלים חריפים החל מ: "זה חריף, זה?" ועד: "חריף לי איפה המים?!?!?"
- מגוון של פלפלים מתוקים מתוקים
- עגבניות שרי על כל גווניהן עם אחיותיהן הגדולות- עגבניות רגילות
- דלעות וקישואים
- מלפפונים ופקוסים
- אבטיחים ומלונים (כמה דלועיים!)
- תירס מתוק שישמח כל אחד ואחת
- במיה, ליפה, חמניות ועוד כל מיני הפתעות
אנחנו אמנם רק בתחילתו של האביב, אך תמו הימים הקרים ממש ורגע לפני החמסין הבא, זהו העיתוי המושלם לשתול את הירקות, שמגיעים כשתילים קטנים ורגישים יותר לתנאי הסביבה.
אבל רגע סטופ! אל תרוצו עדיין לרכוש אותם ללא מחשבה:
על מנת שהשתילים הרכים יצליחו יש למצוא את הפינה הנכונה, להכין את הגינה לשתילה ולוודא שמתקיימים התנאים לשגשוגם.
על מנת שהשתילים הרכים יצליחו יש למצוא את הפינה הנכונה, להכין את הגינה לשתילה ולוודא שמתקיימים התנאים לשגשוגם.
הכנו לכן/ן רשימת המלצות להצלחה:
- בחירת מקום: לפחות 4-5 שעות של קרינת שמש ישירה. אם בקרקע אז לא בקרבת עצים או שיחים גדולים ששורשיהם יתחרו בצמחונים העדינים. ניתן גם לשתול במכלים גדולים.
- הכנת הקרקע: להתחיל בעישוב יסודי, הוספת קומפוסט לאוורור הקרקע בכמויות נאות (בפעם הראשונה 25-50 ליטרים למטר מרובע. בפעמים הבאות ניתן להסתפק ב10-20 ליטרים כל פעם) והפיכת האדמה לעומק של לפחות 20 ס"מ. במכלים עדיף להוסיף הומוס או דשנים בשחרור איטי.
- ערכת השקיה: חשוב לוודא שמערכת ההשקיה שלנו עובדת ומתאימה לשתילה החדשה.
אין לכם\ן מערכת השקיה מסודרת?
נמליץ להתקין מערכת טפטוף ממוחשבת משום שהשתילים הצעירים דורשים השקיה סדירה ביותר, שקשה לבצעה באופן ידני. - חישוב מקום: כל צמח זקוק למרווח שתילה מסוים בהתאם לגודלו הסופי ועל כן יש לתכנן את השתילה כך שלכולם יהיה מקום. ניתן להדלות (לכוון לגידול על גדר או על עמוד תומך) צמחים מסוימים כמו עגבניות, פלפלים ודלועיים, כדי שייתפסו פחות מקום ויהיו נגישים יותר לטיפול ולקטיף.
מניעת הצפיפות חשובה כדי להפחית תחרות על משאבים, למנוע הצללה על צמחים נמוכים ולאפשר לנו גישה אל הצמחים.
קצת על הירקות עצמם:
- עגבניות ועגבניות שרי: את כל זני העגבניה מומלץ להדלות- להציב להן מעמד שיתמוך בגדילתן לגובה וימנע שבירה של ענפים והשתרעות על הריצפה.
- מיני מלפפון, פאקוס, קישוא, זוקיני ודלעות אחרות: הם כולם מאותה המשפחה- משפחת הדלועיים. כולם אוהבים הדליה או להשתרע על הרצפה ודורשים שטח רחב לשם כך. אחת הבעיות הנפוצות של משפחה זו היא הקימחון- פטריה הנראית כאבקה לבנה על העלים. ניתן להיעזר בספריי עם מי סודה לשתייה ולמזער את התפשטות המחלה.
- מלונים ואבטיחים: גם הם דלועיים ובשל כובד הפרי אינם מתאימים להדליה. גם הם רגישים לקימחון. הם ידרשו, כמובן, יותר שטח להשתרע ולגדול.
- שעועיות שונות: רובן מטפסות לגובה ולכן כדאי להדלותן על עמוד או על גדר.
- תירס: התירס דורש הפריה טובה ולכן כדאי לגדל כמה צמחים בגוש צפוף יחסית- למשל לשתול בריבוע של 3*3 צמחים במרחקים של 15-25 ס"מ ביניהם. מעדיף שמש מלאה והשקיה סדירה מאוד וגדל לגובה רב אז נא לתכנן בהתאם את הצמחים, שסביבו. עם זאת, התירס גדל מצוין כאשר הדלועיים והשעועיות גדלות סביבו, בהתאם לצורת הגידול המסורתית של אומת האירוקיס מאמריקה, שמגדלים תירס, שעועית ודלעת כ'שלוש האחיות'.
- פלפלים מתוקים וחריפים: נמליץ לסמן מי החריף ומי המתוק, שכן גם העלים עצמם עלולים להיות בעייתיים למי שרגיש לחריפות.
כדאי מאוד להגיע מוכנים עם פרטים על תנאי הגינה וגודלה וצוות המשתלה ישמח לעזור בכל שאלה.
בהצלחה!
אלסטרומריה זנים נמוכים
Alstroemeria compact cultivars
רגע לפני, מלה על על קולוניאליזם תרבותי בצמחים: כמו בתחומים רבים נוספים, רוב הבוטנאים במאות הקודמות הגיעו מאירופה וגילו במסעותיהם אלפי צמחים אקזוטיים באמריקה, באפריקה ובאסיה. רבים מהם קראו לצמחים החדשים שגילו על שם אצילים או עשירים אירופיים על מנת לחלוק להם כבוד (או לשם התחנפות והמשך מימון המסעות).
כך גם עם האלסטרומריה: הוריהם של מכלואים תרבותיים מיוחדים אלה הם חלק מכ-60 מינים, שרובם מצ'ילה ומברזיל וכולם מדרום אמריקה והם קרויים על שם חברו הטוב של הבוטנאי הדגול קארל לינאוס, ברון שבדי בשם קלאס אלסטרומר, שבטוח יצא מרוצה מהכבוד שנפל בחלקו.
קולוניאליזם בוטני כבר אמרנו?
בשמן העממי 'שושן האינקה' נותר רמז לארצות מוצאן, ואנו מציעים לשנות את שמן למאצ'ופיצ'וריה או קוסקוניה ואם לא זאת, אז לפחות ניזכר באנדים ונחשוב על לאמות בכל פעם שנביט בפרחי… להמשך קריאה
לעמוד הצמח לחצו כאן
ניתן לצפות בסרטונים שלנו ולהתעדכן בנעשה במשתלה בעמוד הפייסבוק, באינסטגרם וגם בערוץ היוטיוב שלנו, בו יש כבר למעלה מ-100 סרטונים