אוכמנית
Vaccinium, Blueberry
משפחה: אברשיים, Ericaceae | מוצא: ארצות הברית וקנדה
הסוג אוכמניה ממשפחת האברשיים מכיל מינים רבים וביניהם פירות יער שונים, שחלקם אינם מוכרים בישראל. רוב המינים דורשים קרקע חומצית ומנות קור רבות בחורף ולכן אין זה קל לגדלם בארץ, אולם במהלך השנים נבררו זנים ומכלואים, שדרישות הקור שלהם נמוכות, כך שניתן לגדלם בישראל ואפילו במישור החוף, כל זמן שמספקים להם את רמת החומציות המתאימה בקרקע.
פרי האוכמניה מכיל נוגדי חמצון רבים ונחשב בריא ביותר וטעמו המיוחד ואפילו צבעו הכחלחל מושכים מאוד.
זהו עץ יפהפה בעל גזע אדום ופריחה לבנה שופעת הדומה מאוד לפריחת האוכמניות
כיצד לבחור זן אוכמניה לגידול בבית?
בשנים האחרונות הופצו בארץ זנים רבים, שלחלקם אכן דרישות קור נמוכות ביותר וניתן לקבל בהם פרי אפילו במרפסת תל-אביבית, אך לדעתנו, בעת בחירת צמח לגידול ביתי, כדאי לקחת בחשבון גורמים נוספים כמו גודל סופי, רגישות לטיפול לא מיטבי, רגישות למחלות וכו'.
לכן נמליץ כאן על מספר קטן של זנים, שהניסיון מלמד כי הם הקלים ביותר לגידול ולפיכך גם מספקים ביותר ומתאימים לכל אחד:
סנשיין:
זן מומלץ ביותר משום גודלו הקומפקטי (שיח במכל גדול בגידול מעולה יגיע ל 1*1 מטרים) ומשום עמידותו למחלות ולפספוסים בדישון ובהחמצת הקרקע. בעל עלים קטנים וגידול צפוף ונותן פרי בדרך-כלל באמצע העונה (בדרך כך אפריל-מאי) למשך תקופה ממושכת יחסית ולפעמים אף בשני גלים עם פירות ראשונים במישור החוף כבר באפריל. ירוק עד ואינו נושר כלל.
אן:
זן ששמו הומצא בארץ ואינו מזוהה בוודאות המצליח היטב במישור החוף ואינו מפונק כלל. בעל עלים גדולים יותר ומעוגלים וגידולו צר וזקוף יחסית כך שיכול להגיע בגידול מעולה לגובה 1.5מ'. זן מקדים ובמישור החוף יכול להבשיל פירות כבר בפברואר-מרץ. בעת הקטיף נצמדים עלי הכותרת הישנים לפרי ולכן פחות מקובל במסחר, אך מעולה בגינה הפרטית.
גולף קוסט:
זן, שפותח לאזורי החוף החמים בדרום ארה"ב והוא ממש ננסי (50*50 ס"מ בגידול טוב) ולכן מתאים גם במכלים קטנים ומרפסות קטנות. בעל דרישות קור נמוכות ואינו מפונק. מניב פירות בדרך כלל אחרי ה'סנשיין'.
דוד (כנראה הזן Abundance):
זן בעל דרישות קור מתונות, אך ייתכן שפחות מומלץ לאזורי מישור החוף הקרובים ממש לים. שיח גדול מאוד עם פירות גדולים. מתאים למי שמתחייב לגדלו במכלים גדולים, להקפיד על החמצה ודישון סדירים ביותר ולגזום בעת הצורך. הפרס – פירות גדולים במיוחד וטעימים. מומלץ בעיקר למי שכבר גידל בהצלחה את הזנים הקלים יותר.
בילוקסי:
זן שופע וללא דרישות קור. לכאורה מומלץ ביותר ולכן גם נפוץ בישראל בשנים האחרונות, אך בשל גודלו וקצב גידולו המהיר ודרישות הדישון הגבוהות שלו, הוא דורש יותר מקום ותשומת לב. מומלץ בעיקר למי שכבר גידול בהצלחה את הזנים הקלים יותר.
טיטאן:
זן גדול בעל פירות ענק שמופץ לאחרונה בארץ. מקבוצת עין הארנב, שהם זנים גדולים ונשירים בעלי דרישות קור, דישון והחמצה גבוהות יחסית. מומלץ למתקדמים שיכולים לגדלו במכל גדול, כנראה עם עדיפות לאזור ההר הגבוה.
שימו לב – בעל הפריה עצמית מסויימת, אך יניב יותר פרי בנוכחות זן אחר מאותה הקבוצה.
גם את וגם אתה, יכולים לגדל אוכמניה!
קניה:
בחרו צמח בעל עלים רבים ובריאים. אם הצמח מתנדנד בתוך העציץ סימן שמערכת השורשים אינה מפותחת דיה. זוהי בעיה נפוצה, שכן קצב גידול השורשים איטי ומומלץ לוודא מה מידת האחריות במשתלה במקרה של בעיית קליטה.
מכל שתילה:
לאוכמניות מערכת שורשים רדודה יחסית ולא גדולה ומומלץ להעדיף מכלים רחבים ולא עמוקים מאוד ולוודא כי במכל חורי ניקוז רבים גם בשוליו התחתונים ולא רק בתחתית.
חורי הניקוז נועדו להוצאת המים העודפים ולהכנסת אוויר למצע וחורים בדפנות העציץ יעילים יותר באוורור מחורים בתחתית.
החמצה ומצע שתילה:
אחת לשנתיים שלוש בתום הקטיף ובמקביל לגיזום של צמח בריא ניתן להוציא את הצמח מן המכל ולהוסיף מצע שתילה חדש בעיקר בתחתית ואז מומלץ גם לגזום קלות מערכת שורשים סבוכה או צפופה במיוחד. לאחר טיפול כזה כדאי להצל לפחות חלקית על צמחים שעומדים בשמש רבה.
השקיה:
בהשקיה בטפטפות כדאי למקם לפחות שתי טפטפות משני צידי הצמח ובמכלים גדולים אפילו 3-4 טפטפות כדי לחלק באופן שווה את ההשקיה והשטיפה.
דישון:
ניתן להשתמש בדשנים נוזליים וכן במדשנת המחוברת למערכת ההשקיה, אך אז כדאי להקפיד שבעתיים על המלצות הדישון ועל שטיפת המצע למניעת המלחה.
חשוב לזכור כי גם האוכמניות, כמרבית הצמחים, תסבולנה יותר מעודפי דשן מאשר ממחסור בדשן.
שימו לב: אין לדשן צמחים לא בריאים בטרם מבינים מה סיבת הבעיה, שכן לעתים יכול הדישון להרע את המצב.
שמש:
יש לזכור שמכלי פלסטיק שחורים ומכלי חרס מצופי גלזורה כהה מתחממים מאוד בשמש, דבר העלול לסכן את בית השורשים ולכן כדאי להצל על המכל על ידי הסתרתו או על ידי שתילה של צמחים משתרעים עדינים סביב האוכמניות. באופן אידאלי יש להצל על הצמח כולו בעזרת רשת צל של 30-50% כפי שעושים מרבית החקלאים.
הפריה:
כל זני האוכמניה הנמכרים במשתלות הם בעלי הפריה עצמית, אך הפריה טובה יותר ופירות גדולים ורבים יותר מתקבלים מהפריה של צמחים מזנים שונים. כל הזנים החמים מפרים הדדית ומומלץ להחזיק כמה צמחים וכך כולם יניבו יותר פירות. ההפריה הטבעית מתרחשת בעיקר בעזרת דבורים ומומלץ לשתול בקרבת האוכמניות צמחים מושכי דבורים הפורחים בסתיו, בחורף ובאביב במקביל לפריחת האוכמניות כמו זני רוזמרין, מרוות שונות, בזיל 'מג'יק מאונטיין' ואחרים. הדבר נכון שבעתיים אם אתם גרים בקומה גבוהה אליה מגיעות דבורים מעטות.
לחילופין, ניתן להפרות את הפרחים על ידי העברת אבקה בעזרת מכחול עדין או על ידי זעזוע עדין של הפרחים, למשל על ידי מברשת שיניים חשמלית ושחרור אבקה (במקרה כזה תתבצע האבקה עצמית בלבד).
גיזום:
כדאי להתחיל לגזום צמחים צפופים מגיל שלוש. הגיזום נועד לפתוח ולאוורר את הצמח להגנה מפני פטריות ולעידוד צימוח חדש, שייתן יותר פרי משום שענפים ותיקים נוטים לצבור מזיקים ולהיחלש אחרי 3-5 שנים. ניתן לגזום בהדרגה מסוף האביב לאחר קטיף הפירות ענפים שסיימו להניב על ידי קיצור הענף לגובה 40-50 ס"מ. בצמח בריא יש לקצר נמוך ענפים ותיקים או חולים שאינם ירוקים לגמרי ולהשאיר 3-5 ענפים זקופים יחסית עם מרווחים ביניהם. אם גזמתם בסוף האביב או בקיץ את הצמח בבת אחת כדאי להפחית את ההשקיה והדישון ולהתאימם לכמות העלווה הפחותה.
מומלץ למרוח במשחת הגנה גדמים של ענפים גדולים ולנטר ברציפות את העלים הצעירים המלבלבים לאיתור מכרסמים ומזיקים. לא מומלץ לגזום לפני החורף או בחורף, שכן הצמחים ירוקי-העד יתקשו ללבלב בקור.
גיזום כזה ניתן לבצע כל שנה לקבלת כמות גדולה של צימוח חדש ופרי רב ואיכותי, אך אפשר גם לגזום גיזום חזק רק אחת לשנתיים ולסירוגין כאשר אין גוזמים לדלל מעט צימוח צפוף לאוורור הצמח.
מזיקים:
אוכמניות עלולות להיתקף על ידי פטריות וכנימות, אך אחד המזיקים הנפוצים ביותר הוא חרק קטן בשם תריפס הנראה כקו צר בצבע ירקרק או שחור.
מינים שונים של מזיק זה תוקפים את הפרחים, הפירות והעלים של הצמח ומכרסמים אותם בעדינות והפגיעה המצטברת עלולה להיות קשה. מומלץ לבחון את חלקי הצמח לעתים קרובות לאיתור פגיעות ולהביא עלים או פרחים פגועים לזיהוי במשתלה.
קיימים חומרים רבים לטיפול בתריפס ובמקרה הצורך יש לבחור חומר מתאים ולרסס את הצמח. אנחנו תמיד מעדיפים חומרי הדברה טבעיים המורשים גם בחקלאות האורגנית.
צמח בריא בגידול מיטבי נוטה לסבול פחות ממזיקים.
קיימים חומרים רבים לטיפול בתריפס ובמקרה הצורך יש לבחור חומר מתאים ולרסס את הצמח. אנחנו תמיד מעדיפים חומרי הדברה טבעיים המורשים גם בחקלאות האורגנית.
צמח בריא בגידול מיטבי נוטה לסבול פחות ממזיקים.
ציפורים:
החיות המקסימות האלה אוהבות פירות ולעתים תרצנה להתחלק איתכם. אם יש בעיה משמעותית נסו דחליל, או שבשבת מבריקה, או עטיפה ברשת של השיח בעת הבשלת הפרי.
זה נראה מסובך, אבל מרבית ההמלצות שנתנו מתאימות למגוון גדול של צמחים הנשתלים במכלים ואם יש לכם אצבעות ירוקות ורצון אנחנו משוכנעים שתצליחו לגדל אוכמניות וליהנות מן הפירות הנהדרים למשך שנים רבות.
בהצלחה!
