
דווליה, שרך רגל-ארנב
Davallia, Rabbit's Foot Fern
משפחה: דווליים Davalliaceae | מוצא: אסיה (או מקרונזיה ודרום-מערב אירופה)
מתוך יותר 10,000 מיני השרכים (לפי האקדמיה יש לומר שרך בשין ימנית כמו במילה שלג) הגדלים בבר ברחבי העולם, קיימים, כנראה, רק כמה עשרות המשמשים בגינון בישראל.
כאשר חושבים על כך אין זה מפתיע במיוחד; מרבית מיני השרכים חיים ביערות הגשם הטרופיים בתנאי חום ולחות קבועים, והשאר מרוכזים ברובם באזורים ממוזגים כמו אירופה, שהחורפים בהם קרים, אך הלחות רבה במשך כל השנה. יש מינים מועטים ומעניינים של שרכים הגדלים בר באקלימים יבשים יותר ואפילו מדבריים (וכעשרים מיני שרכים בישראל) אך אלה ברובם קטנים ומתאימים פחות לגינון.
האקלים של אזור ההר הגבוה בישראל מציב בפני השרכים הטרופיים שני קשיים עיקריים: יובש רב של האוויר וקור עז בחורף. גם השרכים הממוזגים העמידים לקור סובלים מן היובש ולחלקם גם חם מדי בקיץ. מסיבות אלה קיימים מינים ספורים ממש המצליחים כצמחי גן באזור ההר. בין אלה ראשונים הם מין או שניים של כליין וקירטומיון חרמשי הנפוצים בגינון כבר שנים רבות ועמידים מאוד לחום, ליובש ולקור. הכליין מצליח לגדול ולשגשג אצלנו אפילו בשמש מלאה!
האקלים של אזור ההר הגבוה בישראל מציב בפני השרכים הטרופיים שני קשיים עיקריים: יובש רב של האוויר וקור עז בחורף. גם השרכים הממוזגים העמידים לקור סובלים מן היובש ולחלקם גם חם מדי בקיץ. מסיבות אלה קיימים מינים ספורים ממש המצליחים כצמחי גן באזור ההר. בין אלה ראשונים הם מין או שניים של כליין וקירטומיון חרמשי הנפוצים בגינון כבר שנים רבות ועמידים מאוד לחום, ליובש ולקור. הכליין מצליח לגדול ולשגשג אצלנו אפילו בשמש מלאה!
שרך אחד יפהפה, שאינו מתאים לגידול בקרקע, אך משגשג בעציצים ובסלסלות תלויות ואינו סובל כלל בקיצים היבשים והחמים שלנו או בחורפים הקרים הוא הדווליה המכונה שרך רגל-הארנב. זהו צמח לא גדול בעל שפע עלים מנוצים משולשים המגיעים לאורך 20-40 ס"מ. בבגרותם מגדלים העלים על צידם התחתון מנבגים כהים.

ייחודו של הצמח בקני השורש הארוכים והשעירים המתפתלים בתוך ומחוץ לעציץ או לסלסלה כשהם תלויים באוויר וקצותיהם הארוכים נקיים מעלים.
קני השורש הפרוותיים האלה, שקצותיהם לבנבנים הזכירו כנראה למישהו רגלי ארנב ומכאן כינויו של השרך.
בטבע גדלים שרכים אלה כאפיפיטים על עצים או על סלעים וקני השורש מגששים ונצמדים למשטחים לחים ומגדלים שורשים.
זהו צמח מצטיין לעציץ או לסלסלה תלויה בצל מלא, שמצליח יפה גם בתוך הבית באור רב או בינוני. קני השורש הבשרניים אוגרים מים וסוכרים ולכן הדווליה עמידה יחסית לשרכים טרופיים אחרים לפספוסים בהשקיה, אך מומלץ להשקותה באופן סדיר בתנאי ניקוז טובים.
אנחנו ממליצים לגדלו בעציץ קטן, או בסלסלה התלויה במקום גבוה כך שניתן יהיה לראות את רגלי הארנב המיוחדות משתלשלות מטה.
כאמור, הצמח עמיד לגמרי לקור הירושלמי ובדרך-כלל אינו נפגע אף בחורפים קרים, כך שניתן לגדלו בחוץ ללא חשש במשך שנים רבות וליהנות מן המראה הטרופי והקישוטי שלו.
בשרכים קיים לעתים קרובות קושי להבדיל בין מינים קרובים. המין העיקרי של דווליה הקיים במשתלות בעולם נקרא Davallia fejeensis או דווליית פיג'י ומוצאו באיי פיג'י שבאוקיינוס השקט. נראה מפתיע, שמין טרופי כזה ישגשג בקלות באקלים שלנו. מין אחר דומה מאוד נקרא Davalia canariensis או דווליה קנרית והוא גדל באיים הקנריים, במדיירה ובמערב מרוקו, ספרד ופורטוגל ועמיד יותר לקור וליובש. לדעתנו יש אפשרות, שזהו הצמח החסון המצליח אצלנו, או שמדובר במכלוא כלשהו.
בכל מקרה, יש לנו כעת (יולי 2025) צמחים קטנים ומקסימים של דווליה למכירה- אז קפצו לביקור, לפני שכל הארנבות פה נעלמות..
**דרך אגב: אנחנו ממליצים להתאזר בסבלנות כי הדווליה, בניגוד לארנבת, גדלה באיטיות יחסית..**
