אלון מצוי
Quercus calliprinos
משפחה: אלוניים Fagaceae | מוצא: אגן הים התיכון
צמח השבוע שלנו הפעם (ישראלי וחסון) הוא אולי עץ הבר החשוב ביותר בישראל והוא נפוץ במרכז ובצפון הארץ: אלון מצוי Quercus coccifera/calliprinos
השם אלון מופיע במקורות פעמים רבות ונראה שהעץ החסון והנפוץ, ששימש לבניה, לגילוף פסלים, לייצור פחמים ובתעשיית העור והדיו היה גם, יחד עם אלון התבור ומיני האלה, עץ קדוש בתקופות הפגניות העתיקות וזהו מקור שמו הקשור למילה אל.
אלון מצוי נפוץ מאוד בחורש הים-תיכוני בהרי המרכז והצפון של ישראל והוא מתחדש היטב, אך באיטיות אופיינית גם אחרי שריפות.
בדרך כלל הוא גדל כשיח ירוק-עד גדול וצפוף מאוד בעל עלים קטנים המלבלבים ירוקים בהירים ורכים ומתבגרים להיות כהים וקוצניים.
עם השנים וללא הפרעות כרעייה תכופה או שריפה מפתח העץ גזע אחד או כמה גזעים ויכול להגיע לגובה ולקוטר של 10 מטרים ויותר ולחיות מאות שנים רבות.
העץ פורח באביב בתפרחות צהבהבות המואבקות בעזרת הרוח ומגדל את פירותיו הבלוטים היושבים בתוך הגביע המכונה ספלול במשך כשנה וחצי עד להבשלתם בסתיו.
העץ מהווה מקור מזון ובית גידול למינים רבים של חרקים וציפורים.
עלי העץ הנושרים מתפרקים עם הזמן ותחת העץ נוצרת שכבת אדמה איכותית השומרת גם לחות רבה.
מומלץ לגדל אלון מצוי כעץ בודד או בחורשה בגינון ציבורי או כעץ צל קטן בגינה על גזע אחד או על כמה גזעים. ניתן אף לעצבו בגיזום בגינון פורמלי ולגדלו לאורך שנים במכלים גדולים.
העץ גדל היטב משמש מלאה ועד לצל חלקי, עמיד להשקיה סדירה כמו גם להפסקת השקיה מוחלטת בקיץ והוא עמיד מאוד להזנחה, לזיהום אוויר ולקרקעות שונות.
זהו עץ מקומי הגדל באיטיות, אך הוא חסון, מוצלח ונאה-צנוע ולדעתנו יש להשתמש בו יותר בגינון הפרטי.
ניתן לנטוע בגינה במשך כל השנה.
