לוע-ארי גדול
Antirrhinum majus
משפחה: לחכיים Plantaginaceae | מוצא: (צרפת וספרד) מכלואים גנניים
לוע-ארי גדול על זניו השונים הוא צמח רב-שנתי קצר חיים המשמש בישראל כעונתי חורפי-אביבי פרחוני ומוצלח ביותר.
במהלך השנים נוצרו מהכלאות זנים רבים בגדלים שונים ובעלי פרחים בשלל צבעים.
מקובל לחלק זנים אלה לשתי קבוצות:
באקלימים קרים מתרחש שיא הפריחה בסתיו ובאביב ולעתים אפילו בקיץ. בישראל מומלץ לשתול אותם כבר בסתיו בחודשים אוקטובר-נובמבר וליהנות מן הפריחה הרצופה עד לאפריל ובירושלים אל תוך הקיץ. באופן נדיר הם יכולים לשרוד למשך שנה נוספת.
לוע-ארי ננסי:
הזנים הננסיים יוצרים כרית מעוגלת קטנה בגודל 30*30 ס"מ של עלים ביצניים קטנטנים המתכסה ללא הפסקה בפרחים הצבעוניים.
שלל צבעי הפריחה כולל לבן, צהוב, ורוד, אדום, בורדו, כתום וכן פרחים דו-גוניים מיוחדים ולכולם ריח עדין ונעים.
לוע-ארי גבוה או בינוני
לוע-ארי גבוה או בינוני:
הזנים הגבוהים מגיעים לקוטר 40-50 ס"מ ולגובה 50-60 ס"מ ולהם והתפרחות זקופות וארוכות יותר ונושאות פרחים גדולים יחסית במגוון צבעים דומה (אך ללא פרחים דו-גוניים).
כל הזנים מתאימים ביותר לשתילה במכלים בשילוב עם עונתיים אחרים או בין צמחים רב-שנתיים וכמובן גם יחד עם צמחי בצל ופקעת חורפיים.
הם מצוינים גם בקרקע לכיסוי שטחים קטנים, תחת שיחים נשירים ובכתמי צבע מעורבים עם צמחים אחרים.
בגידול בקרקע כדאי מאוד להעשיר את האדמה בכמויות נדיבות של קומפוסט טרם השתילה, לקבלת צמחים בריאים ושופעים.
זני לוע-הארי מעדיפים לגדול תחת שמש מלאה או חלקית ואוהבים השקיה סדירה תוך שמירה על ניקוז טוב.
חשוב: לא לשכוח להשקות בעת עצירת גשמים ארוכה ולדשן היטב גם במכלים!
בניגוד לאמנון ותמר המנקה את עצמו וכמעט אינו דורש ניקוי או גיזום, לצמחים אלה נטייה לחנוט פירות רבים ולייצר זרעים ולכן יש להקפיד על קיטום תפרחות ישנות באופן שוטף, על-מנת לעודד פריחות חדשות.
בתנאים טובים נובטים לפעמים צמחים חדשים מן הזרעים שלא נקטמו.
הפרחים של זני לוע-ארי אכילים, אז אם אתם אוהבים מזון מקושט אתם מוזמנים להוסיף אותם למאכלים, אך אל תגזימו – לטעמם נוספת מרירות קלה.
