שריפות בהרי יהודה
"ימים קשים עברו על תושבי ההר, אחד האזורים היפים בארץ שמוקפים ביערות מוריקים ושוקקי חיים"
את הכותרת הזו כתבנו לפני כמעט 4 שנים על השריפה, שאז הייתה הגדולה והמפחידה בארץ מאז אסון הכרמל והשבוע, אנחנו כותבים אותה על שריפה נוספת, שתיזכר כשריפת יום העצמאות וזו שכילתה לפחות 20,000 דונם ופגעה בעיקר ביישובי שפלת ההר (אשתאול, מסילת ציון, תעוז, נחשון ואחרים).
אמנם הנזק לרכוש היה קטן יחסית להיקף השריפה, אך לצערנו הרב, משתלת פולק הוותיקה, שממוקמת בסמוך למסילת ציון נשרפה כליל.
ליבנו יוצא אל חברינו היקרים על הנזק ועל מפעל החיים, אך אנו מאמינים ומקווים, שלמרות המכה הקשה, יצליחו לחדש, להתחדש ולצמוח כפי שגם הטבע יודע לעשות לאחר שריפות קשות.
לפני ואחרי השריפה בשנת 2021 @צילמה צביה אדלר
בשריפה מקיץ 2021 בחיפושינו אחר תשובות על איך זה קרה (כלומר כיצד האש כילתה ב-50 שעות 25 אלף דונם) ואחר נקודות אור אחרי האסון, פנינו לד"ר אורי פרגמן-ספיר, המנהל המדעי של הגן הבוטני, ואנו מאמינים שדבריו נכונים גם לשריפה של יום העצמאות:
היערות שבהרי ירושלים הם רובם יערות אורנים שנטעו על ידי קק"ל לפני עשרות שנים. האורנים בטבע היו עצים נדירים במרחב של הרי יהודה והשתילה המאסיבית שלהם שינתה את המערכת האקולוגית ובחלק מהמקרים פגעה בה. בשנים האחרונות החלו לדלל את האורנים למען מתן מקום לעצי החורש הים-תיכוניים הטבעיים, ביניהם אלונים, אלות, קטלבים, עוזררים ואשחרים לצד עצי בוסתן מקומיים כמו זית ושקד. ביערות האורן הותיקים ניתן לראות את עצי החורש פזורים בצפיפות משתנה, אך עדיין, הנוף הנשלט הוא של האורנים.
יעל אורגד, אקולוגית ובוטנאית מספרת שלמחטניים ולאורן בפרט ישנם שמנים אתרים שהם חומר דליק ויותר מכך, שרף האורנים הוא מקור לטרפנטין. לא היה צריך הרבה כדי להגיע לשריפה גדולה בנוסף לקיץ מאוד יבש ורוחות חזקות של הימים האחרונים.
מחסור בצמחיית החורש המקומית, שמאיטה את שריפות האורן, יצר מסדרוני שריפה קשים לשליטה.
ולגבי העתיד:
לאורנים מנגנון הפצה ייחודי: האצטרובלים נפתחים בחום גבוה וזרעי האורן שנמצאים בין קשקשי האצטרובל, מופצים לכל עבר. בנוסף, קליפת הזרעים של האורנים קשה, וחום השריפות עוזר לה להיפתח ולאפשר נביטה קלה לאחר הגשמים. לאחר השריפות הללו נקבל מסה של זרעי אורן שמופצים לכל עבר.
באקולוגיה לתופעה זו נקרא 'אפקט המסה' שמאפיין מסה של זרעים מצמח ממין אחד. האורן יחשב כצמח חלוץ שיינבט ראשון וסביר שנראה את קק"ל יוצאים במבצעי דילול נבטים שלהם כבר באביב הקרוב כדי שלא ייווצרו מרבדי אורנים מושכי אש בעתיד.
הרי יהודה @צילמה צביה אדלר
תהליך ההתחדשות של נופי הצומח לאחר השריפה נקרא סוקסציה; זהו תהליך בו צמחי חלוץ (אורנים חד שנתיים ועוד) יתפסו את מקומם ראשונים ובמהלך ארוך טווח של עשרות שנים יתחלף הנוף ורחבי העלים (אלונים, חרובים, אלות ועוד) יתווספו ואף ישלטו בנוף. שיקום העצים רחבי העלים (העצים המקומיים שיוצרים את נוף החורש הים-תיכוני), עצי חורש, שכבר היו באזור ונשרפו יתחדשו בקלות מבסיס הגזע ולכן ישתקמו מהר במיוחד.
בשבועות הקרובים ולאחר חורפים אפילו יותר, נתחיל לראות התחדשות של חלק מן הצמחים השרופים, בייחוד של עצי החורש שאנו רוצים שישתלטו על הנוף במקום האורנים.
השריפה החזירה לקרקע מינרלים רבים שמקורם בחומר השרוף, למעשה השריפה דישנה את הקרקע. דשן זה יגרום למופעי פריחה חזקים בשנה-שנתיים הראשונות. במיוחד בסיטואציה שהשטח כעת חשוף לקרני השמש המאפשרות פריחה בניגוד לאזורים מוצלים. בחורף ובאביב הקרובים נחפש מרבדי צמחים חד-שנתיים, אבל גם צמחי בצל ופקעת כמו רקפות, סחלבים, נרקיסים, חצבים ועוד. לאלה תהיה תחרות קטנה על משאבים ואור השמש לאחר השריפה ולכן הם יצליחו.
הגבעות שהיו פעם ירוקות והשחירו יוריקו עם הזמן ועם התחדשות הצמחים יחזרו לשגשג גם בעלי החיים. תהליכים אלו אורכים אמנם זמן, ושינוי הנוף הוא לא זריז, אך אין ספק שישנה כאן תקווה להתחדשות ולעתיד ירוק יותר.
למי שקרא/ה עד כאן, נזכיר:
כרגע (מאי 2025) ישנו צו איסור הדלקת מדורות והבערת אש בשטחים פתוחים בכל רחבי הארץ.
בואו נשמור, ניזהר ונבין כי ביכולתנו למנוע ולהפחית אסונות כאלה בעתיד.
