אזוב מצוי (אזובית מצויה, זעתר)
Origanum syriacum (Biblical Hyssop, Lebanese Oregano)
משפחה: שפתניים Lamiacea | מוצא: ישראל ומזרח אגן הים-התיכון
וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב, וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר-בַּסַּף, וְהִגַּעְתֶּם אֶל-הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל-שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת, מִן-הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף; וְאַתֶּם, לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח-בֵּיתוֹ–עַד-בֹּקֶר. (שמות פרק יב פסוק כב).
אתם/ן בטוח מכירים/ות את הפסוק הזה- הרי הוא חלק מסיפור יציאת מצרים המתאר את השימוש באזוב כחלק מסימון הבתים במכה העשירית של בני ישראל את פרעה.
האזוב מוזכר במקורות גם כצמח מטהר ושימש לטיהור בית המקדש, לאחר חשיפה למצורעים ולאחר קבורת המתים.
אבל מיהו האזוב הזה?
דיונים שלמים נעשו בניסיון לזהות אותו והמסקנה לעת הזו היא, שהאזוב המוזכר בפסוק זה ובעוד תשעה מקומות שונים במשנה הוא הצמח המוכר לנו כ'אזוב מצוי' או 'אזובית מצויה' – Origanum syriacum.
בסוג אורגנו Origanum שלושה מינים הגדלים בר בארץ (אזובית רמון, אזובית המדבר ואזוב מצוי) ועוד כ-30 בעולם.
האזוב המצוי הוא אחד מצמחי התבלין החשובים באזור וידוע במיוחד כמרכיב מרכזי בתבלין הזעתר.
הצמח נפוץ וגדל בר ברוב חלקי ישראל ובארצות שבמזרח לים התיכון, אך חשוב לדעת, שהוא צמח מוגן בארץ ואינו מותר לקטיף מסחרי.
הבוטנאים העדיפו לשמר את השם התנכי ולקרוא לצמח 'אזוב מצוי' למרות תרגום שם הסוג אורגנו לאזובית במינים אחרים. בערבית מכונה הצמח זעתר כשם תערובת התבלינים.
זהו בן-שיח בעל עלים שעירים, בצבע ירוק-אפרפר המסודרים בצפיפות לאורך הגבעולים. הצמח יכול להגיע לגובה לקוטר של 40-80 ס"מ והוא גדל היטב משמש מלאה ועד לצל חלקי ועמיד להשקיה סדירה בתנאי ניקוז מעולים וכמובן גם ליובש רב. הפריחה באביב ובקיץ אינה מרשימה, אך היא שופעת צוף ומושכת מאביקים רבים, ביניהם פרפרים ודבורים.
בהתאם לבית גידולו הים-תיכוני, הוא מקיים אם אינו מושקה, שלכת סוף-קיץ חלקית במהלכה מתייבש חלקו העליון ונותרים עלים קטנים יותר ואפורים יותר, שריחם עז במיוחד.
הסתיו, טרם ההתעוררות החורפית, הוא העונה המתאימה לקטום קלות את הגבעולים או אף לקצר אותם לגמרי, שאז יתעוררו גבעולים רבים מחלקו התחתון של הצמח.
בתנאים סבירים זהו צמח מאריך ימים שניתן לגדלו במכלים בינוניים וגדולים גם בשילוב עם צמחים נוספים, במסלעות, בגן ים-תיכוני וכמובן במקום של כבוד בחלקת התבלינים.
מלבד השימוש בתערובת הזעתר ניתן להשתמש בעלי האזוב המצוי בכל המתכונים הדורשים אורגנו: חליטות של העלים או מיצוי השמן שבהם משמשים רבות עד היום ברפואה העממית. במהלך השנים נעשו מחקרים רבים על מיני אורגנו אחרים וידוע, כי יש להם סגולות מרפא מגוונות וכמותם כנראה גם לזעתר שלנו.
אצלנו במשתלה ניתן למצוא את חבריו לריח ולשימושים קולינריים:
- צתרה ורודה: צמח בר של הארץ.
- צתרנית משובלת: צמח בר של הארץ.
- קורנית מקורקפת: צמח בר של הארץ.
- אזובית המדבר: צמח בר של הארץ שהוא אנדמי לישראל ומצוי בדרום מדבר יהודה, בדרום הר חברון ובהר הנגב הצפוני. בעל ריח עז ומיוחד.
- אזובית כרתית (עין גדי): זעתר מסודר ונאה מיוון ומתורכיה מצוין לתיבול.
- אזובית דיקטה: מגיעה אלינו כל הדרך מכרתים ובייחוד מהר דיקטה על שמו היא קרויה.
- אזובית מחוספסת: מגיעה אלינו מיוון.
שיהיו לכולנו גינה ומטבח מלאי אזוביות וסוף שבוע רגוע ואביבי
